גור ואח' נ' עזר מציון (ע"ר)

החלטה

1.לפני בקשה לביטול החלטה, שהיא למעשה פסק דין אשר בו נמחקה תובענה ביום 22.7.13.

רקע דיוני

2.התובענה נשוא ההליך הנוכחי הוגשה ביום 11.2.13 ובגדרה עתרו המבקשים (להלן גם: "התובעים") לבטל פסק דין אחר, מיום 1.1.13, שניתן בבית משפט זה (ע"י כב' השופטת שבח) בהליך קודם, ה.פ. 38295-05-12, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984 ("חוק בתי המשפט"). הנתבעת הגישה כתב הגנה.

3.בהחלטה מיום 25.6.13 הופנו התובעים לכך שהם כבר פנו, כך הסתבר, לבית משפט זה בבקשה לביטול פסק הדין מיום 1.1.13, וזאת עוד ביום 8.1.13 וכי בקשתם זו נדחתה ביום 9.1.13. עוד צוין בהחלטת 25.6.13, כי לא אותרה בכתב התביעה העובדה שכבר הוגשה בקשה (שנדחתה) לביטול פסק הדין מיום 1.1.13 (להבדיל מציון הגשתה של בקשה לתיקון פרוטוקול והבאת קטעים נרחבים מהבקשה) וכי לא אותר כתב תשובה. בהמשך נקבע בהחלטת 25.6.13, כי בנסיבות הענין, ככל שלא יוגש טעם לסתור בתוך 10 ימים, תסולק התובענה על הסף.

4.התובעים קיבלו את ההחלטה מיום 25.6.13 ועתרו למחרת (ביום 26.6.13) למתן ארכה להגשת תגובה עד ליום 1.8.13.

5.הבקשה לארכה התקבלה חלקית וניתנה לתובעים ארכה עד ליום 18.7.13 (יצויין כי בתחילה צוין בהחלטה בטעות הקלדה התאריך 18.1.13 כמועד אחרון להגשת המסמך, ולאחר יומיים הובהר כי מדובר בטעות הקלדה וכי המועד האחרון להגשת המסמך לאחר מתן ארכה הוא 18.7.13).

6.התובעים לא הגישו דבר עד ליום 18.7.13.

משכך, בחלוף מספר ימים נוספים ובהתאם להחלטת 25.6.13 בהעדר טעם לסתור, נמחקה התובענה ביום 22.7.13.

7.ביום 30.7.13 הגישו התובעים את עמדתם במסגרת מסמך הנושא כותרת "תגובה", ובמקביל, עתרו לביטול פסק הדין מיום 22.7.13 ולמתן ארכה להגשת עמדתם.

דיון

8.שתיים הן העילות הרלוונטיות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול-דעתו של בית המשפט.

9.כאשר קיים פגם בהליך אשר בעטיו היה מקום להימנע ממתן ההחלטה (בעיקר כאשר לא בוצעה המצאה כדין למבקש) יש מקום לביטול החלטה "מתוך חובת הצדק (ex debito justitiae)". במקרים אחרים, מדובר בסמכות הנתונה לשיקול דעתו של בית המשפט (ע"א 5000/92 בן-ציון נ' עו"ד גורני, נאמן על נכסי בן-ציון, פ"ד מח(1) 830, 835 (1994); ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח' 395, 397 (1954)).